מסע ריפוי לחיילים בגאורגיה — מה קורה ב-7 ימים
כדי להבין מה מתרחש בריטריט לחיילים בסוראיה, הכי טוב לעבור את זה יום אחר יום. הנה יומן מסע של שבעה ימים — לא ממי שנסע, אלא ממי שהיה שם.
יום 1 — הגעה ונחיתה
הקבוצה מגיעה לשדה התעופה בטביליסי, עייפה מהטיסה ומהצפייה. הנסיעה לכפר אצ'י לוקחת כשעתיים — בתחילה עיר, לאחר מכן כביש הרים ירוק שמצטמצם לדרך כפרית. עצי אגוז משני הצדדים, אוויר שמתחיל להיות שונה.
בנוסף, ההגעה לסוראיה היא עצמה חלק מהריפוי. הכפר שקט. אין רעשי רקע. אין אורות ניאון. הארוחה הראשונה — ביתית, חמה, בשולחן משותף — שוברת משהו. הערב הראשון: הכרות בעיגול, ללא ציפיות.
יום 2 — יוגה ראשונה, גוף ראשון
06:45 — יוגה בוקר על גג הבית, עם נוף להרים. לא יוגה ספורטיבית — יוגה טיפולית שמזמינה את הגוף להתעורר בעדינות. תנוחות שמשחררות מתח מהכתפיים, מהגב התחתון, מהצוואר — המקומות שבהם חיילים מחזיקים את המלחמה.
יתרה מכך, אחר הצהריים: הכנה ל-Ice Healing. הסבר על מה שהגוף יחווה. נשימות. ואז — הנהר.
יום 3 — הנהר שינה משהו
המעגל בבוקר מגלה: מחצית הקבוצה ישנה טוב יותר. משהו בנהר פתח. המשתתפים מתחילים לדבר — לא על הקרח, אלא על דברים אחרים. משהו שגרם למעגל הקבוצתי באחר הצהריים להיות כן יותר ממה שציפו.
יום 4 — עומק
מעבר לכך, היום הרביעי הוא לרוב הכבד. מה שנשמר מתחיל לעלות. מעגלי עיבוד רגשי שנמשכים שלוש שעות. בכי שמתחיל בלחש ומסתיים בשתיקה שמלאה. המנחים יודעים מתי לתת מקום ומתי להחזיק.
הערב: שיתוף מסביב למדורה. כוכבים ללא זיהום אור.
יום 5 — פריצה וחופש
יחד עם זאת, אחרי הכובד — קלילות. יום טיול בהרים, שחיה בנהר, שיחות שמתנהלות לאורך שעות. הקבוצה כבר לא אוסף של אנשים — היא משהו.
יום 6 — שילוב וסיכום
עבודה על "מה אני לוקח הביתה". כתיבה אישית. שיתוף בקבוצה. הכנה לחזרה לחיים. כלים ממשיים: תרגולי נשימה יומיים, פרוטוקול שינה, יצירת עוגן מה-Ice Healing.
יום 7 — פרידה שהיא גם התחלה
בפועל, טקס סיום — כל אחד אומר מה הוא לוקח. יש דמעות. יש חיבוקים. יש שקט שלא היה שם לפני שבעה ימים. הנסיעה לטביליסי מרגישה כמו חזרה לעולם אחרי שהיית במקום אחר.
ואחרי שבועיים, מישהו שולח הודעה: "ישנתי. בלי חלומות. סוף סוף."
רוצים לקחת את הקבוצה שלכם למסע כזה?
רוצה לשמוע עוד?
השאירו פרטים ונחזור אליכם לשיחת היכרות ללא התחייבות.